אני גרתי בתל אביב שנה וחצי. עבדתי בברים. נהגתי מונית בלילה. ראיתי הכל. המדריך הזה — הכל שהיתי צריכה לדעת ביום שהגעתי.
תוכן ה
תוכן עניינים
תל אביב — למה הלילה כאן שונה מכל מקום אחר
אני יכולה לומר לכם את מה שכתוב בכל אתר תיירי בינטרנט.
“תל אביב היא עיר שלא ישנה.” “הלילה כאן הכי יפי בעולם.” “Go party.”
אבל אני לא רוצה לומר כמו כולם.
אני רוצה לומר את הדבר שלא אומר אחד. למה אנשים תמיד מבלבלים את חיי הלילה של תל אביב. ולמה הוא בדיוק הפוכ ממה שמצפים.
הבלבול הכי גדול — אנשים חושבים שהלילה כאן עובד כמו בברלין, בלוס אנג’לס, לונדון. הוא לא.
תל אביב היא עיר קטנה. 800 מטר מהים לכל מקום. אבל הלילה שלה — הוא עולם בפני עצמו.
3 הדברים שנשנו את הדרך שבה אני חשבתי על חיי הלילה
הראשון — הכל מתחיל מאוחר. הכי מאוחר שיש.
בברלין אתה יוצא ב-11. בתל אביב — אתה יוצא ב-11 ולכל הברים ריקים. הלילה האמיתי מתחיל ב-1 בבוקר. הכי הכי — ב-2. ראיתי מועדונים שפתוחים עד 7 בבוקר. אנשים שמשתכרים בשעה 4 ואוכלים שקשק ישראלי ב-6.
השני — אין dress code. אין תור אמיתי. אין “guest list” לכולם.
בלוס אנג’לס? צריך לדבר עם promoter ולהיות יפה כדי להכנס. בתל אביב? אתה הולך לדלת. אתה נכנס. אתה שותה. יש כמה מקומים שיותר סלקטיבים — אבל רוב הברים פתוחים לכולם.
השלישי — זה לא רק “שתה ורקוד.”
חיי הלילה של תל אביב — תרבות. אמנות. מוזיקה. אנשים מדבריים. אנשים יוצרים. אנשים חיים. אתה יכול לשבת בבר עמוק בפלורנטין ולדבר עם אמן עד 4 בבוקר. אתה יכול לשמוע DJ מקומי שמנגן כמו god. אתה יכול ללמוד Hebrew מהברמן שמנסה לשמוע את השיר שלו. זה לא מועדון. זה עיר.
