חיי הלילה של תל אביב: סדרה מלאה

מאמר 2: שבוע ראשון כברמנית בשלוותא

Shalvata זה לא סתם בר.

זה מוסד.

ממוקם בנמל תל אביב, מול הים. יש פה שלוש זונות: בר, רחבת ריקודים, ו-VIP.

המוזיקה: House, R&B, להיטים. לא טכנו הארדקור – משהו שאפשר לרקוד ולדבר.

הקהל: גילאים 25-40. תערובת של ישראלים ותיירים. אנשים שבאים ליהנות, לא להשתכר עד אובדן הכרה.

וזה המקום שבו הפכתי לברמנית.

התיאור של המקום – למה שלוותא מיוחד

אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי.

היה זה יום חמישי, 7 בערב. עוד לפני שהמקום התמלא.

המרפסת: פתוחה, מול הים. אפשר לשמוע את הגלים. רוח קלה. כיסאות נוחים.

הבר: ארוך, שיש שחור, תאורה עמומה. מאחורי הבר – מדפים עם מאות בקבוקים.

רחבת הריקודים: לא ענקית. אבל מספיק גדולה ל-100 אנשים. רצפה מעץ, תקרה נמוכה, תחושה אינטימית.

VIP: פינה מוגבהת. ספות נוחות. שולחנות נמוכים. לאנשים שמוכנים לשלם יותר.

המחירים:

• קוקטייל: 50-70 ש”ח
• בירה: 35 ש”ח
• שוט: 25 ש”ח

לא זול. אבל גם לא יקר בטירוף לפי סטנדרטים של תל אביב.

הקהל: יום חמישי – ישראלים אחרי עבודה יום שישי – תערובת יום שבת – תיירים + מקומיים שיצאו לבלות

אין דרס קוד קפדני. אבל אנשים מגיעים מסודרים. לא בגופיה וג’ינס קרועים.

המשמרת הראשונה – כישלון מוחלט

יוני, הברמן הבכיר, נתן לי הדרכה של שעתיים.

“זה פשוט,” הוא אמר. “זוכרת 15 קוקטיילים, ואת בסדר.”

הראה לי:

• Mojito
• Margarita
• Cosmopolitan
• Long Island
• Gin Tonic
• Vodka Cranberry
• Whiskey Sour
• …ועוד 8

שכחתי הכל תוך 10 דקות.

“זה בסדר,” הוא חייך. “תלמדי תוך כדי. אני כאן.”

שעה 8 – הבר מתחיל להתמלא.

שעה 9 – תור של 10 אנשים מולי.

הלקוח הראשון: “Mojito, בבקשה.”

עשיתי. שכחתי את הליים. שמתי יותר מדי סוכר.

הוא לגם. עיוות פנים. “אממ… זה… מתוק מאוד.”

בושה. “סליחה. אני עושה אחד חדש.”

הלקוח השני: “Long Island!”

ניסיתי לזכור. רום, ווקה, ג’ין, טקילה… כמה מכל אחד?

שמתי הרבה מדי ווקה. המשקה יצא חזק בטירוף.

הלקוחה לגמה. שיעלה. “וואו. זה… חזק.”

רציתי לבכות.

התור התארך. אנשים מחכים. מסתכלים עליי.

ויוני ניגש.

“תנשמי,” הוא אמר בעברית. “Breathe. אחד בכל פעם.”

הוא עמד לידי. עזר. הראה שוב.

ולאט לאט – התחלתי.

לקח לי שלוש שעות להבין את הקצב.

סוף המשמרת – 4 בבוקר.

רגליים כואבות. גב כואב. ידיים רועדות מעייפות.

אבל עשיתי את זה.

מיכאל נתן לי 200 ש”ח שכר + 80 ש”ח טיפים.

“טוב לפעם ראשונה,” הוא אמר.

הלכתי הביתה. נכנסתי למקלחת. ובכיתי.

לא מכאב. מהקלה.

“הצלחתי. לא הייתי מושלמת, אבל הצלחתי.”

השבוע השני – מתחילה להבין

חזרתי למשמרת שנייה. ושלישית. ורביעית.

כל פעם – קצת יותר טוב.

יוני המשיך ללמד אותי.

אבל לא רק את הקוקטיילים. את האנשים.

השיעור הראשון: “בר זה לא משקאות. זה אנשים.”

הוא הראה לי איך לקרוא לקוח:

• עיניים מסתכלות סביב = מחפש לדבר
• עיניים בטלפון = רוצה להיות לבד
• קבוצה רועשת = רוצים שירות מהיר, לא שיחה
• זוג שקט = רומנטיקה, לא להפריע

השיעור השני: “אל תשאלי ‘מה אתה רוצה?’ – תמליצי.“

במקום: “מה תרצה?”

אמרי: “אתה אוהב משהו מתוק או חמוץ?”

תשובה: “מתוק.”

“אז אני ממליצה Passion Fruit Mojito. מושלם.”

זה עובד.

השיעור השלישי: טכניקות מהירות:

• הכן קרח מראש – תמיד יש קרח מוכן
• הזמנות זהות – ביחד – אם 3 אנשים רוצים Mojito, תעשי שלושה ביחד
• חיוך תמיד – גם כשאתה עייף, גם כשקשה

השיעור הרביעי: זכרי פרצופים.

לקוח שבא פעמיים – כבר “קבוע.”

אם את זוכרת מה הוא שותה – הטיפים גדלים פי 2.

הסיפור עם ג’וש – האמריקאי

שבוע שני, יום שישי.

אמריקאי בן 30-משהו ניגש לבר.

“Aperol Spritz, please.”

עשיתי. נתתי. חייך. “Thanks.”

חזר אחרי 20 דקות. עוד Aperol Spritz.

ואז שוב. ושוב. ושוב.

בסוף הלילה – 6 פעמים.

“אתה באמת אוהב Aperol,” חייכתי.

הוא צחק. “כן. זה המשקה האהוב עליי.”

“ג’וש,” הוא אמר. הושיט יד.

“אנה,” עניתי.

מאז – כל פעם שג’וש בא (ובא הרבה), הוא מזמין ממני.

ובסוף תמיד משאיר 50 ש”ח טיפ.

למדתי – אנשים זוכרים מי זוכר אותם.

מה קורה מאחורי הבר – האמת

אנשים חושבים שבר זה רק לשפוך משקאות.

זה לא.

זה פסיכולוגיה.

הפלירטוט – חלק מהעבודה

זה קורה. הרבה.

גברים ניגשים, מחייכים. “את יפה. מה השם?”

בהתחלה לא ידעתי איך להגיב.

יוני אמר: “חייכי. תני מתנה. אבל הגבולות – תמיד.“

אם מישהו שואל “מתי את גומרת?” – תשובה: “מאוחר. אבל תודה.”

אם מישהו מנסה לגעת – עוצרת ידיו. מיד.

פעם אחת גבר שיכור ניסה לתפוס את היד שלי.

יוני ראה. ניגש. “בחור, לא נוגעים. סע הביתה.”

הבנתי – הצוות מגן אחד על השני.

הסיפורים שאנשים מספרים

שעה 2 בבוקר. אלכוהול + עייפות = כנות.

אנשים מספרים דברים שלא היו מספרים ביום.

גירושים: “היא עזבה אותי אחרי 10 שנים. אני לא יודע איך להיות לבד.”

רומנים חדשים: “פגשתי מישהי. היא מושלמת. אני מפוחד שאני אהרוס את זה.”

תיירים: “אני כאן שבוע. לא רוצה לחזור. החיים שם משעממים.”

קשבתי. זה חלק מהעבודה.

לפעמים – זה כל מה שהם צריכים.

לא עצה. רק אוזן קשבת.

הפעם הראשונה שסירבתי לשכור

לילה אחד, גבר שיכור ממש ניגש.

“עוד ויסקי!” הוא צעק.

הסתכלתי עליו. בקושי עומד.

“אתה בטוח?” שאלתי.

“כן! תני לי!”

הסתכלתי על יוני. הוא הנהן.

“לא,” אמרתי. “אתה כבר שתית מספיק. אני מזמינה לך מונית.”

הוא כעס. “מה?! מי את שתגידי לי?!”

יוני ניגש. “חבר, היא צודקת. תודה שבאת. זמן ללכת.”

הוא לקח אותו החוצה.

חזרתי למשימה. הלב דפק.

אחרי 5 דקות, יוני חזר.

“יפה,” הוא אמר. “צריך לדעת לומר לא.”

המשמעות: הגנתי עליו. ועל עצמי.

מה למדתי על עבודה בבר

אחרי שבועיים, הבנתי דברים:

1. זה לא רק שירות – זו הופעה

אתה על במה. אנשים מסתכלים.

צריך לחייך, להיות אנרגטי, לתת תחושה טובה.

גם כשאתה עייף. גם כשקשה.

2. שפת הגוף חשובה מהמילים

איך אתה מסתכל. איך אתה זז. איך אתה נותן את המשקה.

זה שולח מסר.

3. מוזיקה + אלכוהול = פתיחות

אנשים לא באים רק לשתות. הם באים להרגיש.

ואתה חלק מזה.

4. יש הבדל בין ידידותי למפתה

אפשר להיות חמה, מחייכת, נחמדה – בלי לפתות.

זה אומנות.

5. הצוות זה משפחה

4 ברמנים, 2 מלצרים, 3 אבטחה.

כולנו מגנים אחד על השני.

סודות מקצועיים – איך להגדיל טיפים

לאחר חודש, הטיפים שלי גדלו פי 3.

איך?

1. זכרי שמות ומשקאות

“היי, אתה רוצה את ה-Mojito הרגיל שלך?”

ההשפעה: תחושה של VIP.

2. Free shots – לאנשים הנכונים

לקוח קבוע ששילם הרבה? תני לו shot חינם.

הוא יחזור. ויביא חברים.

3. התחברות עם האבטחה

אם האבטחה אוהבת אותך – הם מגנים עליך.

ולקוחות רואים שאת חלק מהמקום.

4. חיוך גם במצב קשה

לקוח מעצבן? חייכי.

אל תתני לו לראות שהוא מטריד.

5. תודה תמיד

“תודה שבאת. מקווה שנהנית.”

אנשים זוכרים את זה.

סוף המשמרת – מה קורה אחרי

שעה 4:30 בבוקר.

לקוח אחרון יוצא. מוזיקה נכבית.

עכשיו מתחילה העבודה האמיתית – הניקיון.

• שטיפת כוסות (100+)
• ניגוב הבר
• סידור בקבוקים
• ריצוף

שעה של עבודה.

ואז – חלוקת הטיפים.

הכל הולך לקופה משותפת. מתחלקים שווה בין כל הברמנים.

הערב הזה:

• שכר: 450 ש”ח (9 שעות × 50 ש”ח)
• טיפים: 600 ש”ח (חלק שלי מ-2400 ש”ח)
• סה”כ: 1050 ש”ח

לא רע ללילה אחד.

יוצאת החוצה – השמש כבר עולה.

רחובות ריקים. ים שקט.

הולכת הביתה. מתקלחת. נופלת למיטה.

ישנה עד 2 אחר הצהריים.

השבוע הראשון – סיכום הכנסות

עבדתי 4 משמרות בשבוע הראשון.

סה”כ הכנסות: 4,200 ש”ח

• שכר בסיס: 1,800 ש”ח
• טיפים: 2,400 ש”ח

זה מכסה:

• שכר דירה (חדר בפלורנטין): 3,000 ש”ח
• נשאר לאוכל ועוד: 1,200 ש”ח

הבנתי – אני יכולה לשרוד.

ויותר מזה – אני מתחילה לאהוב את זה.

שאלה אליך: עבדת פעם בשירות? מה הדבר הכי קשה?

5 הקוקטיילים הכי פופולריים בשלוותא:

1. Mojito – קלאסי, תמיד מנצח
2. Aperol Spritz – קל, מרענן, לקיץ
3. Margarita – חזק, טעים
4. Gin Tonic – פשוט אבל טוב
5. Long Island – למי שרוצה להשתכר מהר

טיפ – איך להתקבל לעבודה כברמן בלי ניסיון:

1. לך לבר ביום (לפני 6 בערב)
2. דבר עם המנהל, לא עם הברמנים
3. אמור: “אין לי ניסיון, אבל אני מהיר בלמידה ומוכן לעבוד קשה”
4. הציע לעבוד משמרת ניסיון (אפילו בחינם)
5. התמדה – אם אמרו לא, נסה מקום אחר