תוכן עניינים
- מאמר 1: איך הגעתי לחיי הלילה של תל אביב
- מאמר 2: שבוע ראשון כברמנית בשלוותא
- מאמר 3: מונית לילה – העיר מזוויות אחרות
- מאמר 4: מועדונים של תל אביב – מדריך אמיתי
- מאמר 5: שבוע כ-DJ – מוזיקה וכוח
- מאמר 6: הצד האפל – עבודת סקס בתל אביב
- מאמר 7: אנשי הלילה – פורטראיטים
- מאמר 8: הסכנות – מה צריך לדעת
- מאמר 9: כסף – כמה מרוויחים ומוצאים בתל אביב
- מאמר 10: מה למדתי ב-6 חודשים – ומה הבא

מאמר 10: מה למדתי ב-6 חודשים – ומה הבא
חודש שישי.
ישבתי על המרפסת של הדירה שלי בפלורנטין.
השמש יורדת. הים אדום.
6 חודשים.
הגעתי לכאן שבורה. בודדת. פחדתי מכל דבר.
ועכשיו?
אני אשה אחרת לגמרי.
10 הלמודים הכי חשובים
1. חיי הלילה הם לא התפרעות – הם תרבות
אנשים חושבים: “מועדונים = שכורים = גרועים.”
לא.
חיי הלילה – זה מקום שאנשים יכולים להיות עצמהם.
תיירים, סטודנטים, אמנים, אבהים – כולם כאן.
2. עבודה בלילה – מלמדת לקרוא אנשים
כשאתה עומד מאחורי בר – אתה רואה הכל.
מי שוכר. מי בודד. מי אוהב. מי פוחד.
ולמדתי לראות את זה. תוך שנייה.
3. הגבולות הם הכי חשוב
לא רק בעבודה. בחיים.
“No” – זה מילה שלמה. אל תמשיכי לאמר “אולי.” אל תמשיכי לאמר “בבקשה.”
“No” – זה הכל.
ולמדתי את זה בדרך הקשה.
4. הכסף – חופש. לא שמחה
הכנסתי יותר כסף כאן מאשר במוסקבה.
אבל הכנסות יותר גדולות – לא אומר שמחה יותר גדולה.
הכסף נתן לי חופש. אני יכולה לבחור מה לעשה. מתי לעבוד. מתי לנוח.
זה הכי חשוב.
5. הבדידות – לא מפחידת
הגעתי לכאן לבד. לא ידעתי אחד applaud.
ולמדתי – אשה לבד – לא אומר אשה בודדת.
אשה לבד – אומר אשה חופשית.
6. אנשים יותר טובים ממה שחשבתי
תיירים שעזרו לי כשהיתי אבדה. ברמנים שלמדו אותי. חברות שהגנו עליי.
הכי הרבה אהבה – מהזרים.
תל אביב – עיר של לבים פתוחים.
7. “No” – תמיד אפשר
גם בMiddle של משמרת. גם בMiddle של מפגש. גם בMiddle של הלילה.
אתה תמיד יכול לעצור.
אתה תמיד יכול לעזוב.
אתה תמיד יכול לומר “לא.”
8. ה성וכה – לא חשוב. מה חשוב – הנפש שלך
“ברמנית” – לא תפקיד. “Escort” – לא תפקיד.
אני אשה. שבוחרת מה לעשה. ולמדתי – הנפש שלי – הכי חשוב.
9. הדבר הכי חשוב – הוא לעשה דבר חדש
אני פחדתי מכל דבר חדש.
ועשיתי הכל.
ברמנית. נהגת. DJ. Escort.
כל אחד – נתן לי משהו.
ולמדתי – אתה לא יודע מה אתה יכול עד שאתה נסתי.
10. אתה תמיד יכול להתחיל מחדש
זה הכי חשוב.
לא צריך גיל מיוחד. לא צריך מקום מיוחד. לא צריך תוכנית מושלמת.
צריך רק אומץ.
אומץ לעשה צעד אחד.
ואני עשיתי.
הלמוד הכי חשוב – הוא אחד
אני חשבתי שהלמוד הכי חשוב הוא אחד מהמקצועות.
לא.
הלמוד הכי חשוב הוא:
אתה יכול להתחיל מחדש. בכל גיל. בכל מקום.
לא צריך רשות מאחד.
לא צריך תוכנית מושלמת.
צריך רק לעשה צעד ראשון.
מה הבא – התוכניות שלי
בקרוב (3 חודשים)
- DJ – אני ממשיכה. יש לי 2 בורקינגס קבועים.
- Shalvata – אני עוזבת. עייפה גשמית.
- נהגת – אני עוזבת. הכסף לא מספיק.
- DJ – זה הדבר הכי חשוב עכשיו.
בעתיד (שנה)
- תלמוד – אני רוצה ללמוד Music Production. לעשה שירים שלי.
- הכנסות – אני רוצה שהכנסות ה-DJ יהיו הכנסות הכי גדולות שלי.
- הבר שלי – אולי. אולי.
החלומות (מיוחד)
אני רוצה לפתוח את שלי.
בר. מוזיקה. אמנות.
מקום שאנשים יכולים להיות עצמהם.
לא בהכרח בתל אביב.
אולי בברלין. אולי בליסבון. אולי בתל אביב.
**הולכת לאן שהלב יגיד.
אני נשאר בישראל?
עכשיו – כן.
אבל – 6 חודשים אחרי – הבנתי.
הולכת – לאן שהלב יגיד.
מה בלבל אותי – אמיתי
ב-6 חודשים – יש דברים שלא הבנתי.
1. Escort – למה אני עשיתי את זה?
לא מתוך נמיכה. מתוך סקרנות. אבל – למדתי שלא תמיד סקרנות היא הסיבה הכי טובה.
אני לא חיזרתי. לא יחזור.
2. הכנסות – למה הן לא מאושר?
הכנסתי יותר כסף כאן. אבל לפעמים – הכנסות גדולות יותר = בדידות יותר.
3. הלילה – למה אני עייפת?
6 חודשים של לילות. הגוף עייף.
אבל הנפש – לא.
מה אני אומרת לעצמי – 6 חודשים לפני
אם יכולתי לדבר עם אני – לפני שהגעתי לכאן.
אני אומרת:
“Don’t be afraid.”
“You will meet amazing people.”
“You will make money. You will survive. You will grow.”
“Trust your gut.”
“Take care of your heart. But don’t close it.”
“And most importantly – you will be okay.“
הלילה הכי חשוב שהיתי – ולמה
אני יכולה לספר הרבה לילות.
הלילה הכי יפי.
הלילה הכי קשה.
הלילה הכי מוזר.
אבל הלילה הכי חשוב – הוא הראשון.
הלילה שהגעתי לתל אביב. 23:00. לבד. פחדתי.
ולכתי ברחוב. ראיתי את האורות. שמעתי את המוזיקה.
ומשהו אמר לי: “כאן. כאן אתה תמצא את מה שאתה מחפשת.”
ולמדתי – לפעמים, הלב יודע יותר מהראש.
מילה אחרונה – אליך
אם קראתה עד כאן.
תודה.
הסיפור שלי – לא מדריך. לא “תעשה כמוני.”
זה ניסיון שלי.
הניסיון שלך יהיה שונה.
אבל אם משהו מהסיפור הוא נגע בלב שלך – הוא יפה.
אני כאן.
בתגובות. תמיד.
כי השיחה הזאת – לא נגמרת.
היא נמשכת.
עם כל אחד מאיתנו.
בתוך הלב.
בשקט.
שאלה אחרונה אליך: מה אתה רוצה לשינה בחיים שלך – עכשיו?
איGui כמו הסדרה הזאת – כתבתי ב-6 חודשים. 10 מאמרים. מלא חיים.
תל אביב – עיר שלא ישנה.
אני – אשה שמצאה את עצמה.
בנמיכה. בלילה.
בעיר שמנשמה.
💙
סוף הסדרה.
